המשרד להגנת הסביבה, בהנהגתה של עידית סילמן, שוב מציג התנהגות מביכה ומעוררת מחשבה, כאשר הוא מסיר מאתר האינטרנט שלו את כל היתרי הפליטה של התעשיות בישראל, בטענה של שיקולים ביטחוניים. פעולה זו, המתרחשת בעיצומה של המלחמה, מעלה שאלות רבות ומעוררת חששות לגבי השקיפות והדמוקרטיה בישראל. באופן אישי, אני סבור שההחלטה הזו היא לא רק טעות, אלא גם סימן למגמה מדאיגה של פגיעה בזכויות הציבור והגברת הסודיות במשרדים ממשלתיים. מה שמעניין במיוחד הוא האופן שבו המשרד להגנת הסביבה מתעלם מהחוקים הקיימים ומהמחויבות שלו לשקיפות. חוק אוויר נקי, שנחקק ב-2008, דורש ממפעלים לקבל רישיון מיוחד מהמשרד להגנת הסביבה, הנקרא 'היתר פליטה'. הרישיון קובע את כמויות המזהמים המותרות ואת התנאים להפעלת המתקן המזהם. תהליך זה, שעשוי לקחת חודשים ואף שנים, הוא צומת הכרעה רגיש, שכן ההחלטה יכולה להשפיע לרעה על חייהם של המוני בני אדם. לכן, הוא חשוף לציבור, שמזמין לשלוח הערות ולהבין את ההחלטות המשפיעות על הסביבה ועל בריאותם. עם זאת, לפני כשבועיים, במהלך חג הפסח, המשרד להגנת הסביבה החליט להסיר את כל היתרי הפליטה מאתר האינטרנט שלו, בטענה של שיקולים ביטחוניים. למרות שהמלחמה פרצה לפני יותר משבועיים, ו'מרגלים איראניים' היו יכולים לגלוש לאתר המשרד בתחילת מרץ, או לאחר המלחמה הקודמת ביוני 2025, או בכל יום בהיר במהלך עשרות שנות העוינות המוצהרת בין שתי המדינות, התירוץ הביטחוני נראה מגוחך. התירוץ הזה, למרות שלא מדובר בתעשיות ביטחוניות, אלא פשוט בכל ההיתרים כולם, אלפי מסמכים שקיימים ברשת שנים ארוכות, עותקים שלהם מצויים אצל פעילי סביבה ותושבים, והם נגישים לכל. באופן אישי, אני סבור שהמשרד להגנת הסביבה צריך היה להפעיל שיקול דעת ולערוך הליך מסודר, ולא להסיר באופן גורף את כל ההיתרים. היתרי הפליטה מכילים מידע חשוב על תקני פליטה ועל הוראות לצמצום הנזק לסביבה, והם זמינים כבר שנים רבות ברשת האינטרנט. הסרתם מרשת האינטרנט בתקופה האחרונה היא תמוהה ובלתי מתקבלת על הדעת. אם יש מיעוט קטן של מידע רגיש או בעייתי, הרי שיש להוריד רק אותו ולא באופן גורף את כל ההיתרים. אנו מקווים שמצב המלחמה לא ישמש לוויתור גורף על הגנת הסביבה בישראל. תושבי רמלה והסביבה הם בין הנפגעים הראשונים מהמהלך. בימים אלה מפעל 'נשר' נמצא בהליך שינוי היתר הפליטה. תושבי האזור נאבקים כבר שנים בזיהום הכבד שהמפעל מייצר, כפי שנחשף בסדרת כתבות ותחקירים ב'שקוף'. כעת, הם קובלים, נלקחה מהם האפשרות לקיים את הדיאלוג באופן שקוף. 'מדובר במפעל הפרטי המזהם בישראל', אומר בני רגיל, ממובילי המאבק ותושב המועצה האזורית גזר. הוא מציין כי המפעל נתפס לא אחת בהפרות ואירועי זיהום חריגים, ואף נקנס בסכומים גבוהים 'תוך שהם נאבקים ברגולציה וטוענים שהיא מחמירה מדי'. השנה המפעל לקראת שינוי יסודי בהיתר הפליטה שלו שישפיע על בריאותנו לעשרות שנים קדימה, והמשרד להגנת הסביבה מונע מאיתנו את הזכות הבסיסית להבין מה ייפלט לאוויר שלנו. נלחמנו ונמשיך להילחם למען אוויר נקי בשם מאות אלפי התושבים מסביב למפעל המזהם. במשרד להגנת הסביבה בראשות עידית סילמן התעלמו מפניית 'שקוף' ולא בפעם הראשונה. דובר המשרד, רועי שחם, לא השיב לפניות רבות מאז נכנס לתפקיד ולא מעט מענים מתקבלים באיחור רב. באופן אישי, אני סבור שההתנהגות הזו של המשרד להגנת הסביבה היא לא רק טעות, אלא גם סימן למגמה מדאיגה של פגיעה בזכויות הציבור והגברת הסודיות במשרדים ממשלתיים. מה שמעניין במיוחד הוא האופן שבו המשרד להגנת הסביבה מתעלם מהחוקים הקיימים ומהמחויבות שלו לשקיפות. יש צורך דחוף בשינוי המדיניות של המשרד להגנת הסביבה, כדי להבטיח שהציבור יוכל להמשיך להשתתף באופן שקוף וגלוי בקבלת ההחלטות המשפיעות על הסביבה ועל בריאותם. באופן אישי, אני מקווה שהמשרד להגנת הסביבה יתעורר ויתחיל להפעיל שיקול דעת, כדי להבטיח שהציבור יוכל להמשיך להיות שותף פעיל בהגנה על הסביבה ועל בריאותם.
